מבוסס על הפרק “M&A Across Cultures” בספר Global Cultural Interplay (עמ' 236 עד 242)

כשאנשים מדברים על מיזוגים ורכישות (M&A), הם בדרך כלל מתכוונים לגיליונות אקסל, הערכות שווי וסעיפים משפטיים. אבל בחיים האמיתיים, ראשי התיבות M&A יכולים באותה קלות לסמל גם Morning After, הבוקר שאחרי. כי בדיוק כמו בכל מערכת יחסים חדשה, היום שאחרי חתימת העסקה הוא הרגע שבו הבעיות האמיתיות מתחילות לצוף.

רוב המנכ"לים מתמקדים בעוצמה במחיר, בלוחות זמנים ובאינטגרציה התפעולית. מה שהם מפספסים לעיתים קרובות הוא משהו הרבה יותר שברירי, והרבה יותר רב עוצמה: התרבות הארגונית. הפספוס הזה מסביר למה יותר ממחצית מהמיזוגים בין תרבויות נכשלים.

התרבות שאף אחד לא בודק

בדיקת נאותות מסורתית (due diligence) מתמקדת בכספים, בחשיפה משפטית ובסיכונים עסקיים. רק לעיתים נדירות היא בוחנת ברצינות התאמה תרבותית. ועדיין, התרבות היא זו שקובעת:

• איך אנשים מתקשרים
• איך מתקבלות החלטות
• איך מתמודדים עם קונפליקטים
• איך מחולקות סמכות ואחריות

ד"ר חיים בנימיני, לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש בטבע, חקר יותר מעשרים רכישות וזיהה שלוש שכבות תרבותיות שמשפיעות זו על זו בכל מיזוג:

1. תרבות לאומית

2. תרבות ארגונית

3. תרבות מחלקתית

התעלמות מאחת מהן, והאינטגרציה הופכת שברירית.

כשמדינות לא מספרות את כל הסיפור

במיזוג שנערך לאחרונה בין חברה סלובנית לחברה ישראלית, מודלים של תרבות לאומית חזו פערים גדולים בכל ממד. על הנייר, השותפות נראתה מסוכנת.

אבל כשעובדים משתי החברות מילאו שאלון אבחון תרבותי (PCAT), צף משהו מפתיע: תרבויות העבודה בפועל שלהם היו דומות הרבה יותר משהסטריאוטיפים הלאומיים היו מרמזים. במילים אחרות, האנשים היו מוכנים, גם אם המדינות לא.

התרשים מבוסס על מודל TCAP (אמון/תקשורת/סמכות/תהליך) ועל הניתוח התרבותי של החברה, שמתקדם מעבר להשוואות לאומיות בינאריות, ומתמקד באופן שבו אנשים וצוותים באמת פועלים.

מה מנהלים חכמים עושים אחרת

מיזוגים בין תרבויות שמצליחים לא ממהרים לאינטגרציה. במקום זאת, הם:

• ממפים חוזקות וחולשות תרבותיות עוד לפני החתימה
• בוחנים את ההתאמה בין הצוותים
• דוחים שינויים משמעותיים בחצי שנה לפחות
• מבינים שאינטגרציה מלאה אורכת בדרך כלל כשנתיים

הסבלנות הזו מאפשרת לאמון, למשמעות משותפת ולשיתוף פעולה להתפתח בהדרגה ולא בכפייה. כי מאחורי כל הסכם רכישה עומדים מאות, ולפעמים אלפים, של אנשים שמסתגלים למציאות חדשה. כל מיזוג יוצר פערים תרבותיים. השאלה אינה אם קיימים פערים, אלא אם אפשר לגשר עליהם. אבחון וייעוץ בין תרבותי חושפים קווי שבר סמויים לפני שהם פוגעים בביצועים. זה הרגע שבו העבודה האמיתית של המיזוג מתחילה: לא ביום החתימה, אלא בבוקר שאחרי.

עומדים לפני מיזוג או רכישה בין תרבויות? אבחון תרבותי מוקדם יכול לחשוף את קווי השבר הסמויים לפני שהם פוגעים בביצועים. בסדנאות ובליווי הארגוני שאני מעבירה אנחנו עובדים בדיוק על זה. צרו קשר ונבנה יחד תוכנית שמתאימה לארגון שלכם.