בעבודה שלי אני מלווה חברות ישראליות גלובליות בגיוס וקליטה של עובדים לא ישראלים לסניפים שלהן ברחבי העולם, וגם מלווה ישראלים שמתראיינים לחברות בינלאומיות. משני הצדדים אני פוגשת שוב ושוב את אותה תופעה: פערי התרבות נכנסים לתמונה כבר משלב הראיון, הרבה…

הסגנון הישראלי בעולם רב תרבותי: חמישה טיפים מעשיים
הסגנון הישראלי, הישיר, החם, המהיר והיצירתי, הוא נכס אמיתי בעבודה גלובלית. אבל מול תרבויות אחרות, דווקא ההבדלים הקטנים בסגנון הם אלה שעושים לפעמים את ההבדל הגדול. לאורך השנים ליוויתי מנהלים ישראלים רבים שעובדים מול העולם, וליקטתי כמה טיפים מעשיים שחוזרים שוב ושוב.
חלק מהטיפים נשענים על מודל שפיתחתי בשם TCAP. זהו מודל שממפה ארבעה ממדים מרכזיים שבהם סגנונות עבודה תרבותיים נפגשים, ולפעמים מתנגשים: אמון (Trust), תקשורת (Communication), סמכות (Authority) ותהליך (Process). כשמבינים היכן אנחנו ממוקמים על כל ציר, והיכן נמצא הצד השני, קל הרבה יותר לגשר. הנה חמישה טיפים:
1. תנו הקשר והסברים
ישראלים עובדים מצוין גם בחוסר ודאות, ונוטים לתכנן לטווח הקצר ולאלתר תוך כדי תנועה. אבל בתרבויות רבות, היעדר תכנון מסודר וירידה לפרטים משדר חוסר מקצועיות ואף יוצר חרדה. כדי לצמצם את החשש, תנו הבהרות ברורות ומפורטות: מה השלבים הבאים, כיצד נשקלו הסיכונים, ומדוע אתם מאמינים בכיוון. במונחי המודל, זהו ציר התהליך (Process): אנחנו בצד הגמיש, והצד השני לעיתים בצד המתוכנן.
2. למדו לקרוא בין השורות
בתרבויות ישירות כמו שלנו, ״לא״ זה ״לא״ ו״כן״ זה ״כן״. בתרבויות עקיפות יותר, המסר נמצא לעיתים מתחת לפני השטח. דוגמה מהספר שלי, Global Cultural Interplay: בהדרכה בסן פרנסיסקו, משתתף אמריקאי הראה לי בגאווה שרכש את המהדורה הראשונה של ספרי. שאלתי אם לדעתו כדאי להסיר אותה מאמזון, והוא ענה בהיסוס: “I’m not sure”. לאוזן הישראלית שלי זה נשמע כאילו הוא באמת לא יודע. רק כששאלתי ״אם היית במקומי, מה היית עושה?״, הוא אמר בבירור שהיה מסיר אותה. הוא לא היה חסר דעה, הוא פשוט ריכך אותה.
הטיפ: כשתשובה נשמעת לכם מעורפלת, אל תניחו שאין דעה. שאלו שאלה שמזמינה את הצד השני לדבר בחופשיות, למשל ״אם היית במקומי…״. זהו הפער בין ישיר לעקיף על ציר התקשורת (Communication).
3. אל תטעו לחשוב ש״כן״ מנומס הוא הסכמה
בחלק מהתרבויות, אנשים יימנעו מלהתעמת איתכם ישירות, גם כשאינם מסכימים. דוגמה נוספת מהספר הגיעה ממיטל ברוך, יועצת ארגונית ישראלית שחיה שנים רבות בסינגפור, ואחת מבין 48 היועצים מרחבי העולם שתרמו מניסיונם לספר. מיטל ראיינה מועמדת סינגפורית וחשבה שמספר הטלפון חסר בקורות החיים. היא הסבירה למועמדת שחשוב להוסיף אותו. המועמדת פשוט אמרה “Thank you”, בלי לתקן. רק אחרי השיחה גילתה מיטל שהמספר היה שם כל הזמן. מבחינת המועמדת, לתקן את המראיינת ישירות פשוט לא היה מנומס.
הטיפ: אל תפרשו נימוס או שתיקה כהסכמה אוטומטית. בצוות גלובלי, ודאו שהבנתם נכון, ותנו לאנשים מרחב בטוח להגיד גם את מה שפחות נוח.
4. שימו לב להיררכיה
בעבודה עם לא ישראלים יש לעיתים חשיבות רבה למבנה הארגוני ההיררכי. כדי להיתפס כמנהלים חזקים ומקצועיים, אפשרו לעמיתים לפנות אליכם בצורה פורמלית יותר כשזה מקובל אצלם, למשל בתוספת ״אדון״ או ״גברת״ ושם משפחה. זכרו גם שבתרבויות רבות עובדים זקוקים לאישור מגורם בכיר על כל פעולה כדי להתקדם. זהו ציר הסמכות (Authority): אנחנו בצד השוויוני, והצד השני לעיתים בצד ההיררכי.
5. מצאו את שביל הזהב בין אלתור לתכנון
שיתוף הפעולה בין תרבויות שמאמינות בתכנון ארוך ומדויק לבין התרבות הישראלית, שמצטיינת באלתור ובגמישות, הוא שילוב מנצח. ההמלצה שלי: אל תוותרו על האלתור, שהוא מהחוזקות הגדולות שלנו. ובו בזמן, אמצו מהצד השני חשיבה לטווח ארוך ועבודה לפי סטנדרטים של תכנון מדויק. הטוב משני העולמות.
ההבדלים האלה אינם מכשול, הם הזדמנות. ככל שאנחנו מודעים להם יותר, כך קל יותר להפוך את הסגנון הישראלי ליתרון בעבודה הגלובלית.
רוצים לעבוד בצורה חכמה יותר מול תרבויות אחרות? בסדנאות ובליווי הארגוני שאני מעבירה אנחנו עובדים בדיוק על זה: לפתח אינטליגנציה תרבותית, לגשר על פערים ולבנות אמון בין תרבויות. צרו קשר ונבנה יחד תוכנית שמתאימה לארגון שלכם.


תגובות (0)