Skip to content

הבינה המלאכותית עזרה לי לומר ״לא״ (באנגלית מנומסת)

הרהורים לאור מודל TCAP™

בסדנת הכשרת מדריכים בינלאומית בבלגיה, הצעתי פתרון לתרגיל קבוצתי אבל בחרתי לא להתעקש, כי לא רציתי ליצור מה שכיניתי ״ויכוח״ (argument). מאוחר יותר, המנחה הבריטי שהעביר את הקורס חייך ואמר: ״למה שתקראי לזה ויכוח? זה היה סתם דיון (discussion).״ אותה מילה בדיוק, שתי משמעויות שונות לגמרי.

השיחה הזו נשארה איתי, כי היא הזכירה לי שגם כשאנשים חולקים את אותה שפה, הם לא תמיד מייחסים את אותה משמעות לאותן מילים. ולאחרונה נזכרתי בה שוב, דווקא בזכות הבינה המלאכותית.

בשבוע שעבר קיבלתי מייל מאמילי, מנהלת בארגון אמריקאי שאני אמורה להעביר לצוות שלה סדנה. בנימוס אמריקאי אופייני היא ביקשה שני דברים: להעביר את הסדנה לפלטפורמת Microsoft Teams, ולהקליט ולתמלל אותה.

מבחינתי התשובה לשתי הבקשות הייתה לא. אני מעבירה את הסדנאות ב-Zoom מסיבות מקצועיות (מעבר חלק בין מסכים, חדרי עבודה קבוצתיים, סקרים חיים והצגת וידאו תוך כדי ראיית המשתתפים), והנושא של הסדנה רגיש מכדי להקליט אותו, כי חשוב לי שכל משתתף ירגיש בטוח לשתף בפתיחות.

וכאן התחיל האתגר האמיתי. אני ישראלית, וישירה מאוד. ולמרות שאני מומחית לתקשורת בין תרבויות, עדיין לא קל לי לכתוב באנגלית מייל מנומס שבעצם מסרב לבקשה של לקוח, בלי להישמע חדה או נחרצת מדי.

אז נעזרתי בבינה מלאכותית, וביקשתי עזרה בניסוח התשובה: להסביר באנגלית חמה ומנומסת למה הסדנה תתקיים ב-Zoom ולמה היא לא תוקלט, בלי להתנצל יתר על המידה ובלי לוותר על העקרונות שחשובים לי. התוצאה הייתה מייל שהרגיש כמוני לגמרי מבחינת התוכן והעמדה, אבל ״לבוש״ בטון שמתאים לאוזן של אמילי. הכוונה הייתה שלי. הניסוח נבנה יחד.

זה החזיר אותי למחקר עדכני של Anthropic בשם Claude Values Across Models and Languages, שקראתי באותה תקופה. החוקרים בחנו שאלה מרתקת: האם אותו מודל בינה מלאכותית מתקשר אחרת כשהוא עונה בשפות שונות? הם מצאו הבדלים קטנים אך עקביים: תשובות באנגלית נטו להיות קפדניות וזהירות יותר, ותשובות בהינדי הפגינו יותר חום. במילים אחרות, גם לבינה מלאכותית יש ״טון״ שמשתנה משפה לשפה, בדיוק כמו לנו.

וזה בדיוק מה שקרה לי. כשאני כותבת מייל באנגלית, אני מביאה איתי את הישירות הישראלית. אמילי, כשהיא קוראת אותו, מביאה איתה את ציפיות הנימוס האמריקאיות. המילים יכולות להיות מובנות לחלוטין, והמשמעות עדיין להיתפס אחרת.

בספר שלי, Global Cultural Interplay, אני מציגה את מודל TCAP™, שפיתחתי כדי לעזור למנהלים ולצוותים גלובליים להבין את הדינמיקות שמאחורי אינטראקציות עסקיות בינלאומיות. הוא מתמקד בארבעה ממדים: אמון, תקשורת, סמכות ותהליך (Trust, Communication, Authority, Process). המקרה של המייל נוגע ישירות בשניים מהם: תקשורת (ישירה מול עקיפה), ואמון (איך ״לא״ שמנוסח נכון שומר על הקשר במקום לפגוע בו).

מעניין לציין שאת הדוגמה הזו עצמה בחרתי להביא בתוך הסדנה שהעברתי לאותו צוות אמריקאי. רציתי שהמשתתפים יבינו שכשהם מקבלים מייל ״יבש״ או ישיר מדי מהקולגות הישראלים שלהם, זה לא בהכרח חוסר נימוס. לעיתים קרובות זו פשוט תרבות אחרת, ולעיתים גם כתיבה בשפה שאינה שפת האם. במקום להיעלב, אפשר לעצור ולשאול: אולי הכוונה כאן שונה ממה שנשמע לי?

אז מה תפקיד הבינה המלאכותית בכל זה? היא יכולה לעזור לי לגשר על הפער בין הכוונה שלי לבין הציפיות התרבותיות של מי שקורא. היא יכולה להציע ניסוח, לרכך טון, להזכיר לי מילה מנומסת יותר. אבל היא לא יודעת מה אני באמת מתכוונת, היא לא מכירה את ההקשר העסקי, והיא לא יכולה להחליט בשבילי מה חשוב לי לשמר. את הכוונה, ההקשר והרגישות התרבותית אני עדיין מביאה. הבינה המלאכותית מתרגמת את המילים. את הקריאה של החדר אני עדיין עושה בעצמי.

אם אתם משתמשים בבינה מלאכותית כדי לכתוב מול תרבויות אחרות, הנה שלושה דברים ששווה לזכור:

  • תנו לה את ההקשר. ספרו לה מי הנמען, מאיזו תרבות, ומה הטון שאתם רוצים. ״תכתוב לי מייל״ ייתן תוצאה גנרית. ״תעזור לי לסרב בנימוס ללקוח אמריקאי בלי להישמע חדה״ ייתן תוצאה טובה בהרבה.
  • התייחסו לתוצאה כטיוטה ראשונה, לא כמילה אחרונה. עברו עליה ובדקו שהכוונה והעמדה שלכם נשמרו, ושלא ויתרתם על משהו שחשוב לכם.
  • זכרו שגם הקריאה היא תרבותית. אם קיבלתם מייל שנשמע לכם ישיר מדי או קר, שאלו את עצמכם אם מדובר באדם מתרבות אחרת, או כזה שכותב בשפה שאינה שפת האם שלו, לפני שאתם מסיקים מסקנות.

ככל שהבינה המלאכותית משתלבת יותר בעבודה הגלובלית שלנו, היא תהפוך לכלי רב עוצמה לגישור בין שפות. אבל היא לא תחליף את מה שהופך תקשורת למוצלחת באמת: ההבנה של המשמעות שאנשים מייחסים למילים שלהם. הבינה המלאכותית עוזרת לנו עם השפה. את התרבות אנחנו עדיין צריכים להביא בעצמנו.

אם הנושא מעניין אתכם, אולי תיהנו לקרוא את Global Cultural Interplay, שבו אני מציגה את מודל TCAP™ יחד עם יותר מחמישים סיפורים אמיתיים ששיתפו אנשי מקצוע בתחום הבין תרבותי מרחבי העולם.


רוצים לפתח אצלכם ואצל הצוות את היכולת לעבוד בחוכמה מול העולם? בסדנאות, בהרצאות, באימון האישי ובליווי הארגוני שאני מעבירה אנחנו עובדים בדיוק על זה: לפתח מיינדסט גלובלי, לגשר על פערי תרבות ולבנות אמון בין תרבויות. צרו קשר ונבנה יחד תוכנית שמתאימה לארגון שלכם.

מקורות (References)

Anthropic. (2025). Claude Values Across Models and Languages.

https://www.anthropic.com/research/claude-values-models-languages

Lautman, O. (2025). Global Cultural Interplay: Elevating the Art of Business Success Across Cultures.

מייסדת OLM Consulting

אוסנת לאוטמן, הבעלים של OLM Consulting, היא יועצת ארגונית מוכרת, מומחית לתקשורת בין תרבויות, ומחברת רב המכר באמזון “Israeli Business Culture” (מהדורה ראשונה 2015, מהדורה שנייה 2018), וכן הספר “Global Cultural Interplay” (ראה אור בשנת 2025). אוסנת מונעת מתשוקה אמיתית לחבר בין אנשים ולגשר על פערי תרבות. הניסיון הגלובלי הרחב שלה כולל העברת סדנאות, מתן הרצאות וליווי בכל הדרגים, מההנהלה הבכירה ועד עובדי השטח, בארגונים בינלאומיים.

חוויותיה האישיות והמקצועיות של אוסנת ברחבי העולם הבשילו לכדי המחקר העדכני שלה. במסגרתו אספה ועיבדה תובנות מפי 48 מומחים לתקשורת בין תרבויות, ופיתחה את מודל TCAP™, הבסיס המעשי לפיתוח מיינדסט גלובלי, את C-CCT™ להשוואה בין מדינות, ואת PCAT™ ו-TC-CAT™ לאבחון ולניתוח של נטיות תרבותיות ואינטראקציות ברמת הפרט, הצוות והחברה. הספר “Global Cultural Interplay” שוזר בין דפיו את כל ממצאי המחקר.

לאוסנת תואר שני (M.A.) במדעי החברה והתקשורת מאוניברסיטת בר אילן, תעודה בייעוץ ארגוני מאוניברסיטת ניו יורק (NYU), ורישיון אימון ממכון Co-Active Training Institute בישראל.

ניתן ליצור קשר עם אוסנת בכתובת [email protected].

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back To Top